על כביש 6, עקפתי איזשהו רכב פנאי קטן, שלא לומר קטנטן; ואותו רכב נסע לאט, שלא לומר באיטיות. מבט החוצה, לעבר הכיתוב מאחור, גילה את הסימול AUDI Q7; מבט פנימה, לצג המהירות, גילה שהמחט מונחת על סט ספרות שפשוט לא בא בחשבון. לגמרי.
 
יכולתו של טנדר ענקים אמריקאי לגמד מכוניות אחרות, גם כאלה הנחשבות לגדולות, היא מן המפורסמות. הנינוחות שבה התנהל הטנדר הזה, בייחוד לאחר היכרותנו עם קודמו, הייתה בגדר הפתעה רבתי.
 
תזמון
דגמי ראם 2500 ו-3500 הפורשים של מותג ראם, שהוצגו עוד ב-2009 כגרסאות הדגם ראם, לא רק שהיו מיושנים לכשעצמם, אלא גם פיגרו בהרבה אחרי המתחרים מבית, שהציגו דגמים חדשים בעשור הנוכחי. ואכן, המבחן ההשוואתי שערכנו לפורד F-350, ראם 3500 ושברולט סילברדו 2500 (אוטו 381), הדגיש עניין זה שמצא ביטוי ביותר מתחום אחד - פעולה רועשת של המנוע, אבזור לא עדכני, מערכות בטיחות חסרות לגמרי (ראם 2500 הפורש נבחן באוטו 395).
 
כבר אז היו צפויים דגמים חדשים של ראם, ולאחר הצגת 1500 (3.5 טון, אינו מיובא), הגיע תורם של דגמי , 2500 ו-3500. הדגם החדש משופר משמעותית מקודמו - ובעיקר: הוא עדכני כנדרש, כולל שלדה מחודשת וחומרים קלים, תקשורת ותצוגה עכשוויות ומעל לכל, מערכות בטיחות.
 
ראם 2500 - מבחן דרכים


מופע
מעבר לממדים המובנים של כלי כזה, הגדילו אנשי ראם את השטח בו שולט הכרום ב-30%, והתוצאה, ובכן, מאוד בוהקת. מאלה שיאהבו ועד אלה שלא, לא יימצא מי שלא יגיב בהשתאות להפגנת הנוכחות הזאת. ראם לא רק הגדיל את השבכה, אלא גם את הפגוש ואת סביבות הפנסים - וכולם עטויי כרום. הדגם הפורש, שלא סבל ממחסור בחומר המבריק הזה, נראה בהשוואה צנוע. מכסה בית המנוע הוגבה ורק במרכזו, להדגשת יתר של החלק הקדמי, והקווים בדגם החדש מעוגלים פחות, להופעה בוטה יותר. פנסי קסנון בחזית ותאורת לד סביב אחראים למופע עדכני. ורק שתדעו: מה שיימכר יכלול גם פנסים בגג.
 
פנימיות
המדרגה הנפתחת-חשמלית היא סידור מבורך (יתרון גם בשטח), והכניסה פנימה נוחה מאוד, גם הודות לידית אחיזה טובה. עם מושב נהג עתיר כוונונים, ושליטה חשמלית בגובה הדוושות, נוצר בסיס מצוין לתנוחת נהיגה טובה, אך תחום זה אינו מטופל עד הסוף; ההגה נע רק מעלה/מטה; כאן יצוין כי הראות ללוח המחוונים לא מופרעת מכך, וזה עצמו ברור ונהיר. המושב עצמו נוח מאוד, גם במשך נהיגה ארוכה, למרות שהקשחת המסעד אינה מבריקה.
 
תנוחת הנהיגה המאוד גבוהה מעניקה לנהג שדה ראייה פנטסטי בתנועה בין-עירונית, אך מכסה המנוע המוגבה לא עוזר בנהיגה עירונית. עם זאת, ברגע שמכירים את הרכב (או דגמים כאלה) אין בעיה. קורות A עבות מאוד, אך מיקום נכון שלהן אינו פוגע בשדה הראייה. מנגד, מיקום המראה המרכזית עלול ליצור נקודה מתה בצמתים, למשל. כוונון חשמלי יש גם למראה הפנורמית, ובית המראות כולו יכול להתייצב אנכית למצב גרירה - אבל שדה הראייה שהמראות מספקות והאופן בו הן מספקות מידע על הנתיב הצמוד אינו טוב. שטח הכיסוי של המראה העיקרית אינו מלא, זה של הפנורמית מוקטן מאוד, הכיסוי ביניהם אינו רציף - ובעיקר: פערי הפרספקטיבה ביניהם גדולים מדי. עם זאת, יש ניטור שטח מת, וזה מצטרף למערך בטיחות מכובד.
 
ראם 2500 - מבחן דרכים
 

בנוסף למרחב העצום, סביבת הנהג עצמה מרשימה - איכות החומרים, ההרכבה והגימור טובה מאוד; חומרי הדיפון יוצרים מקום מהודר, והאבזור העשיר מוסיף (פירוט בנפרד); מסך המגע בולט בהופעתו, הוא קריא מאוד ורק חבל שאינו פונה לנהג; תפעול הפקדים (חוגות, מתגים, לחצנים) ברמה גבוהה ביותר; הנדסת האנוש טובה לרוב, אך כרגיל ברכב אמריקאי, מפשלת פה ושם - כך למשל המיקום (הנמוך והמרוחק) למתג בלם המנוע או התפעול הידני לבורר ההילוכים הנמצא במוט ההגה ונשלט דרך לחצנים קטנים.
 
שימושיות
מלפנים, בין המושבים, תא אחסון כביר בנפחו, חסון ויעיל. גם מאחור מציע ראם שפע אופציות לאדם העובד, עם תאי אחסון גדולים - לנפח פנימי כולל של 258 ליטר, כמו תא מטען של סופרמיני - השטחת המושב למיטה ועוד, ופתח המיזוג שומר על איכות חיים ראויה. המושב עצמו טוב - הבסיס גדול, מעניק תמיכה ראויה לירכיים וגובהו נכון. המרחב גדול מאוד ומרווחי הברכיים מצוינים. עם זאת, נוסעים גבוהים בשני צידי הרכב ימצאו כי הגג קרוב מדי, ונוסע גבוה במרכז המושב ימצא כי המרווח כבר גבולי (בגלל הגבהת המושב). אותו נוסע ימצא גם כי גובה מנהרת ההינע נמוך, אך רוחבה גדול למדי.
 
תאי המטען בשני צידי הארגז (ראם-בוקס) נוחים מאוד לאחסון פריטים ורכיבים, אלה נפתחים/נסגרים חשמלית, וזה עובד מצוין. גם דלת תא המטען נשלטת מרחוק, אבל כאן העסק מוצלח הרבה פחות; פגוש כרום מהודר למראה יש - מדרגת טיפוס לארגז וידיות אחיזה, אין. 

ראם 2500 - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן
 
כוח
גם עם נתון הספק ללא שינוי, שהוא הפחות גבוה ביחס למתחרים (370 כ"ס מול 440 ב-F-350, 445 בסילברדו) ל-2500 הספק מספק מעל ומעבר (ל-3500 יש 400 כ"ס). בנוסף, המומנט שגדל ב-7 ל-117 קג"מ, קרוב כבר יותר (128 ו-124.5 קג"מ בהתאמה).
 
ובקיצור: הכלי הזה יכול לצבור מהירות גבוהה ביותר ובקלות גם במעלה הררי תלול, ולסגור עניין בעקיפת רכב ארוך באופן בטוח מאוד. התיבה אינה מהירה בתגובתה, ויציאה לעקיפה אינה נעשית בחדות בגלל שההיענות לקיקדאון אינה מיידית. אבל ההמשך, כאמור, יותר ממספק. שילוב ההילוכים חלק, ופעולת התיבה נעימה כנדרש. ב-100 קמ"ש המנוע מתייצב על 1400 סל"ד, מה שמסדר שיוט נינוח.

עקרונית, יש ל-2500 אופציה לתפעול ידני, אבל מיקום כפתורי "+" ו-"-" בידית ליד ההגה ממש לא מזמין, ואלה מיועדים, כמיטב המסורת של עדות אמריקה, למקסום פעולת המנוע בזמן גרירה. עם זאת, במורד ממושך למשל - ובסיוע בלם המנוע המאוד יעיל - ניתן למנן את ההילוכים באופן נוח יחסית.

ראם 2500 - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן
 
צריכת הדלק עמדה על 6.5 ק"מ לליטר - לא מזהיר, אבל שיפור של 12% ביחס לדגם הפורש (5.8 ק"מ/ל').

תנועה
נוחות הנסיעה בעיר טובה, והבולמים הרכים יחסית סופגים היטב מחדלי אחזקה במהירות אורבנית. מעבר על שיבושים רוחביים מורגש, אבל אותה רכות מנטרלת את השפעתם השלילית.
 
מחוץ לעיר, כביש גלי יאתגר את רמת הריסון של המתלים מאחור, ושיבושים כבדים אינם  מטופלים תמיד כנדרש. הרכב נבחן ללא מטען, וללא ספק, אם בעל הרכב אינו צריך את הארגז להובלת מטענים, משטח של כשליש-טון יעשה פלאים בעניין זה (וגם בשטח). 
 
איכות הנסיעה פשוט מרשימה ביחס לרכב שכזה. רעש המנוע נשמע מרוחק, בעוצמה נמוכה ופעולתו מעוגלת - שיפור עצום ביחס לדגם הקודם. בנוסף, רעשי רוח נשמעים באופן לא מציק מעל 100-110 קמ"ש, וגם שאון הצמיגים מצומצם יחסית. התוצאה: התנהלות נינוחה מאוד גם במהירויות גבוהות - אבל גם ללא כל אינדיקציה עליה. לכן חשוב מאוד לשים לב למד המהירות; מעבר לקונפליקט אפשרי ולא-מומלץ עם רשויות האכיפה, זה ממש לא מנומס להתנהל עם כלי כזה במהירות כזאת בתנועה שוקקת.

ראם 2500 - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן
 
משקל ההגה בינוני-עד-סביר. יש לו שטח מת לא קטן, אבל מאוד ברור מתי הוא מתחיל להפנות את הרכב. היכולת הדינמית של ראם 2500 גבוהה ביחס למינו, עם בטיחות גבוהה מאוד בקשתות ארוכות, וכישורי הפנייה הם הרבה מעבר לנהיגה שפויה. מערכת הבלימה ראויה למשקל הרכב.
 
שטח
מרווח גחון מרשים והנעה כפולה (כולל יחס העברה נמוך) מקנים ל-2500 כושר תנועה ראוי בשבילים, גם מעבר להם. על שביל כורכר עם אבנים קטנות, נוחות הנסיעה סבירה, וכך גם כאשר האבנים בו שתולות וגדולות יותר - אבל כאן יש להגביל את המהירות ל-20-30 קמ"ש. על שביל שיש בו אבנים שתולות גדולות, שקעים, שינויי גובה משמעותיים (מעברי מים, למשל), יש להוריד מהירות למינימום, מכיוון שהבולמים האחוריים מקפיצים את הרכב ואינם משככים כנדרש; כאמור, משקל קבוע אמור לשפר.
 
לרכב אין בעיה להתגבר על מעלה תלול, גם עם דרדרת, והוא יכול לטפל בסלעים מזדמנים בקלות רבה; המומנט הכביר וההנעה היעילה יעשו מה שנדרש. אבל רכב זה, כשאר בני מינו - גם בגלל זוויות המרכב אך בעיקר בגלל ממדיו - מגביל את הרחבת המעטפת שמאפשרים מרווח הגחון המכובד, המנוע ומערכת ההנעה, שיש לה גם דיפרנציאל מוגבל-החלקה.

ראם 2500 - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

לראם 2500 אין בקרת מהירות במורד, אבל שילוב ל-4x4 Low יעשה את העבודה, גם במורד תלול יחסית.
 
כיבוי
הדור החדש של ראם 2500 מהווה קפיצת מדרגה מרשימה ביותר ביחס לקודמו - באבזור, בהגשה העדכנית, ובעיקר במערכות הבטיחות. בכל הקשור לאיכות נסיעה, התוצאה לא פחות ממרשימה: זה רכב שקט המציע לנהג ולנוסעים התנהלות נינוחה מאוד.
 
ראם 2500 אינו מתעלה בטיפול באתגרי תשתית קשים, נוחות הנסיעה בשטח בינונית והמראות שלו לא לעניין. מנגד, הוא מציע תא נהג מכובד ומזמין, ביצועים מרשימים לכל צורך וכאמור איכות נסיעה ברמה גבוהה ביותר.

*פורסם ב-08.10.19 (נוסף וידאו)

ראם 2500 - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן